פעילות יתר של בלוטת התריס
Hyperthyroidism מה זה ?
מאת מערכת goodmed
בלוטת המגן או בכינויה האחר בלוטת התריס \ תיירואיד, קובעת את קצב פעילות הגוף,
לעמדה הזו יש משמעות על קצב חילוף חומרים ומאפיינים נוספים בתחום הפיסיולוגי
איך יודעים אם בלוטת התריס עובדת חזק מידי ?
אבחון לבלוטת התריס
בדיקת דם להיפרתירואידיזם
המדד הראשוני לאבחנה הוא רמת ה TSH בדם
מה זה tsh ?
ההורמון tsh, מופרש מבלוטת יותרת המוח, ותפקידו הוא לגרות את בלוטת התריס לפעול,
רמת ה tsh משקפת את רמת הפעילות של בלוטת התריס כיצד ?
רמה נמוכה מדי של tsh, מגלה על פעילות יתר של בלוטת התריס
מה הקשר ?
היות ורמת ההרמון שמורה לבלוטה לעבוד פוחת לרמה נמוכה, זה מלמד שהתירואיד עובד חזק מדי
כמה TSH זה נקרא פעילות יתר ?
tsh נמוך
ערך של tsh שיורד מתחת ל 0.3 , יכול להיות מאובחן כיתר פעילות, אמנם, אין להחליט לבד על סמך בדיקה אחת,
שכן ייתכנו מצבים שמשפיעים באופן זמני על פעילות מוגברת, אבל לאחר זמן מה , בלוטת המגן חוזר לפעילות תקינה
לכן, נדרשת התייעצות עם הרופא באשר לתוצאת ה tsh
תסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס
דופק לב מהיר
קצב הלב, מושפע בין היתר מרמת הפעילות של התירואיד, עודף פעילות של בלוטת התריס, עשויה להגביר את קצב פעימות הלב, ולגרום לדופק מהיר
עצבנות
פעילות נמרצת של בלוטת התריס גוררת פעילות נמרצת של מערכת העצבים,
תאבון מופרז
בעקבות המטבוליזם המהיר בהיפר-תירואידיזם, המזון מתכלה מהר מידי, והגוף חש תחושה של רעב, המצב גורם לתיאבון מוגבר
תיאבון מוגבר הוא גם תסמין נפוץ של היפרתירואידיזם. הסיבה לכך היא שרמות הורמוני בלוטת התריס הגבוהות גורמות לגוף לחשוב שהוא זקוק לכמות גדולה יותר של אנרגיה. זה יכול לגרום למטופלים להרגיש רעב יותר מהרגיל, גם אם הם אכלו לאחרונה.
חוסר סבלנות
בשל הפעילות העודפת של בלוטת המגן, קצב הפעולה והחשיבה מהירים גם הם, התופעה עלולה להביא לחוסר בסבלנות בשל פערי המקצבים בין החולה לסביבה.
איבוד משקל
חילוף חומרים מהיר מפחית את רמת השומנים בדם , והורדת סוכר, שגורמת גם היא להפחתת המשקל באופן חריג,
והתוצאה היא – הרזיה מוגזמת – איבוד משקל.
סימפטומים נוספים יכולים לבא לידי ביטוי בהזעה מוגזמת, וכמו כן, בצורת חולשה ו \ או עייפות
מה גורם להיפרדירואידיזם ?
סיבות לפעילות יתר של הבלוטה
בין הגורמים ל Hyperthyroidism נמנים:
גדילה של הבלוטה שגוררת ממלה הפרשה מרובה יותר של ההורמון תירוקסין
התקף אוטואימוני נגד בלוטת התריס – מחלת גרייבס – Graves' disease
טראומה וסטרס או התקף חרדה, יכולים גם הם להפעיל את בלוטת התירואיד באופן חזק מדאי
טיפול בעודף פעילות בלוטת התריס
הפרעת פעילות עודפת של בלוטת התריס, מטופלת בהתאם לגורם ושיקול דעת מקצועי של הרופא או הצוות הרפואי,
הטיפול יכול להינתן באופנים כגון:
טיפול תרופתי להיפרתירואידיזם
טיפול תרופתי להיפרתירואידיזם הוא הטיפול הראשוני המקובל ביותר למחלה זו. הטיפול התרופתי מתמקד בהפחתת ייצור הורמוני בלוטת התריס.
סוגי תרופות
ישנם שני סוגים עיקריים של תרופות לטיפול בהיפרתירואידיזם:
- תרופות נוגדות בלוטת התריס (Antithyroid drugs): תרופות אלו פועלות על ידי חסימת פעילותו של ההורמון TSH, אשר מעודד את בלוטת התריס לייצר הורמוני בלוטת התריס. תרופות נוגדות בלוטת התריס כוללות מתימאזול (Methimazole) וטאפיזול (Propylthiouracil).
- יוד רדיואקטיבי: יוד רדיואקטיבי הוא חומר רדיואקטיבי המופרש על ידי בלוטת התריס. לאחר נטילת יוד רדיואקטיבי, הוא מתפזר בבלוטת התריס ומייצר קרינה שיכולה להרוס תאים בבלוטת התריס.
תופעות לוואי
תרופות נוגדות בלוטת התריס עלולות לגרום לתופעות לוואי, כגון:
- פריחה
- צהבת
- ירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות
- כאבי ראש
- עייפות
יוד רדיואקטיבי עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון:
- ירידה בתפקוד בלוטת התריס
- תגובה דלקתית בבלוטת התריס
- דלקת בבלוטת הלימפה
בחירת הטיפול
בחירת הטיפול התרופתי תלויה בגורמים רבים, כולל:
- סוג המחלה
- חומרת המחלה
- גיל המטופל
- היסטוריית הרפואה של המטופל
הצלחת הטיפול
טיפול תרופתי בהיפרתירואידיזם הוא לרוב יעיל. במרבית המקרים, הטיפול מסייע להפחית את הסימפטומים של המחלה ולשלוט ברמות הורמוני בלוטת התריס.
מעקב רפואי
מטופלים המקבלים טיפול תרופתי להיפרתירואידיזם צריכים להיות במעקב רפואי קבוע. הרופא יבדוק את רמות הורמוני בלוטת התריס באופן קבוע כדי לוודא שהטיפול יעיל.
ניתוח בבלוטת התריס
ניתוח לפעילות יתר של בלוטת התריס, הידוע גם בשם תיירואידקטומיה, הוא הליך כירורגי להסרת כל או חלק מבלוטת התריס. הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית ומבוצע על ידי רופא כירורג.
שלבים בניתוח
הניתוח מתבצע בשלושה שלבים עיקריים:
1. הכנה
לפני הניתוח, המטופל יעבור בדיקות דם ובדיקת אקו לב כדי לוודא שהניתוח בטוח. המטופל גם יקבל הוראות לנקוט בצעדים מסוימים כדי להתכונן לניתוח, כגון להפסיק ליטול תרופות מסוימות ולקבל הוראות מהרופא על מה לאכול או לשתות לפני הניתוח.
2. הניתוח
הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית. הרופא עושה חתך קטן בצוואר, בדרך כלל בסמוך לקו הגרון. לאחר מכן, הרופא מסיר את בלוטת התריס או חלק ממנה.
3. סיום הניתוח
לאחר הסרת בלוטת התריס או חלק ממנה, הרופא יסגור את החתך בתפרים או בדבק עור. המטופל יישאר בבית החולים ללילה אחד או שניים לאחר הניתוח.
סיבוכים
ניתוח לפעילות יתר של בלוטת התריס הוא הליך בטוח עם סיבוכים נדירים. הסיבוכים האפשריים כוללים:
- דימום
- זיהום
- פגיעה בעצבים הקוליים
- קריסת בלוטת התריס
החלמה
רוב המטופלים משתקמים מניתוח לפעילות יתר של בלוטת התריס תוך מספר שבועות. לאחר הניתוח, המטופל יצטרך לקחת תרופות תחליפיות להורמוני בלוטת התריס למשך שארית חייו.
סוגים של ניתוחים
ישנם שני סוגים עיקריים של ניתוחים לפעילות יתר של בלוטת התריס:
- ניתוח פתוח: זהו סוג הניתוח הנפוץ ביותר. הרופא עושה חתך קטן בצוואר כדי להסיר את בלוטת התריס או חלק ממנה.
- ניתוח לפרוסקופי: זהו סוג ניתוח פחות פולשני. הרופא עושה מספר חתכים קטנים בצוואר כדי להכניס מצלמה וחוטים ניתוחיים. לאחר מכן, הרופא משתמש בחוטים כדי להסיר את בלוטת התריס או חלק ממנה.
הבחירה בסוג הניתוח תלויה בגורמים רבים, כולל גודלה של בלוטת התריס, מיקומה והיסטוריית הרפואה של המטופל.
קראו עוד על:
