האם דלקת ריאות מדבקת \ עד מתי דלקת ריאות מדבקת \ תסמינים \ אנטיביוטיקה

דברים שחשוב לדעת כשיש חשד לדלקת ריאות

מה התסמינים של דלקת ריאות

האם דלקת ריאות מדבקת ?

 

סימפטומים של דלקת ריאות

מצב דלקתי של הריאות, יכול להיות כמו מחלה קלה , אבל עלול גם להיות מצב מסכן חיים !!!

חשוב להכיר את הסימנים שיכולים להעלות חשד לדלקת ריאות,

ובכל מצב, גם אם יש חשש קל, כדאי לפנות לבדיקת רופא.

להלן סימפטומים שיכולים להצביע על דלקת בריאות או להעלות חשד לכך:

 

תסמינים של דלקת בריאות

צמרמורת

הצמרמורות בדלקת ריאות, מתחוללות עקב התהליך הדלקתי בנאדיות הריאה

חום גבוה

התגובה החיסונית לזיהום הריאתי, מביאה לעלייה של החום,

בדומה להרבה זיהומים אחרים, בהם מערכת החיסון מגויסת למלחמה בפולש המזהם

שיעול יבש או ליחתי

תופעת שיעול עמוק, היא תגובה של מערכת החיסון להרחקת המזהם מהריאות החוצה.

השיעול יכול להיות מה שנקרא  שיעול יבש , או שיעול ליחתי, כלומר עם ליחה,

הריאות מייצרות ליחה שלוכדת את החיידקים בדרכם לסילוק מהגוף.

קוצר נשימה \ נשימות מהירות

ריאות מודלקות מתקשות לבצע את תפקידן כראוי,

הריאות, תפקידן להעביר את החמצן המגיע אל דרכי נשימה, אל כל תאי הגוף באמצעות ההמוגלובין,

הדלקת בנאדיות הריאה עלולות לגרום לקשיי נשימה.

הליקוי בתפקוד הריאה יכול להביא לתסמינים נוספים כגון:

דופק לב מהיר

בעקבות הקושי של הריאות להעביר את החמצן כראוי,

הלב נאלץ לפעום במהירות רבה יותר, כדי להגדיל את תפוקת החמצן במחזור הדם

אפאתיות

הליקוי באספקת החמצן, מקטין את כמות החמצן בתאי הגוף, ובכלל זה בתאי המוח,

העובדה הזו יכולה לגרום לאפאתיות , בלבול, חוסר ריכוז ואף סחרחורות

הקאות ושלשול

ישנם מקרים שתסמיני דחקת ריאות מתבטאים גם בהפרעות במערכת העיכול, כגון הקאה או יציאות תכופות ורכות לאמור- שלשול,

כמו כן, תיתכן תופעה של חוסר תיאבון.

דלקת בריאות וכאבים

סימפטומים נוספים עלולים לבא לידי ביטוי בכאבים בחזה , כאבי גרון ו\או כאבי ראש

 

דלקת ריאות ללא חום

דלקת ריאות בלי חום היא נדירה יותר אצל מבוגרים בריאים, אך היא יכולה להתרחש אצל קשישים, אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, ואנשים עם מחלות כרוניות אחרות.

דלקת בריאות ללא חום יכולה להיגרם על ידי אותם גורמים כמו דלקת ריאות עם חום, אך היא עלולה להיות קשה יותר לאבחון.

התסמינים של דלקת ריאות ללא חום עשויים לכלול:

• שיעול
• קוצר נשימה
• כאבים בחזה
• עייפות
• הזעת לילה
• בחילות והקאות

אם אתם חווים תסמינים אלה, חשוב לפנות לרופא כדי לקבל אבחנה מדויקת.

גורמי סיכון לדלקת ריאות בלי חום

 גורמים שיכולים להעלות את הסיכון לדלקת ריאות ללא חום:

• גיל מבוגר
• מערכת חיסון מוחלשת
• מחלות כרוניות, כגון מחלות לב, סוכרת או אי ספיקת כליות
• שימוש בסטרואידים או בתרופות אחרות מדכאות את מערכת החיסון
• עישון
• חשיפה לזיהומים

 

דלקת ריאות זה מדבק ?

חשוב מאוד לדעת, שדלקת בריאות כיולה להדביק את הסובבים, ולתת על כך את הדעת.

איך דלקת בריאות מדבקת ?

נוזלים והפרשות שקיימים בריאות ודרכי הנשימה, מכילים את החיידקים או המזהמים שגורמים לדלקת,

ההפרשות הללו יכולות להגיע אל אנשים בסביבה דרך התעטשות ( אפצ'י ) , חיטוט באף ללא שטיפת ידיים בסבון אחר כך,

כמו כן, דיבור עם הזולת במרחק קרוב שמרסס טיפות רוק על השני, אגב, לא בהכרח אמורים להבחין בהן, טיפות הרוק יכולות להיות זעירות מאוד,

כמו כן, שיעול שאינו מוגן היטב, עלול להדביק את הסובבים באמצעות הרסיסים שניתזים החוצה.

 

באיזה טווח מרחק אפשר להידבק ?

טווח הדבקה של דלקת ריאות תלוי במספר גורמים, כולל עוצמת ההתעטשות או השיעול, גודל החדר בו מתרחש ההתעטשות או השיעול, ותנועת האוויר בחדר.

באופן כללי, דלקת ריאות יכולה לדבק בטווח של עד 3 מטרים מאדם חולה.

גורמים שיכולים להגדיל את טווח הדבקה של דלקת ריאות כוללים:

• חדרים סגורים או עמוסים
• תנועת אוויר מוגברת, כגון מאווררים או מזגנים
• אנשים שאינם עוטים מסכה

אז איך למנוע הדבקה ?

לכן, חשוב מאוד לנהוג בערנות ובאחריות, ולהיזהר להדבקת הסביבה,

ע"י התנהגות זהירה בשיעול או בהתעטשות, לא להשתעל בקרבת בני אדם, כמו כן, להימנע מהתעטשות ללא הגנה הרמטית על הפה,

הקפדה על הגינה

ובכלל, בכל מגע באזור הפה והאף דורש שטיפת ידיים בסבון כדי למנוע מצב של מגע במקומות אחרים שאנשים אחרים עלולים להידבק מהם.

לפעמים, מעט תשומת לב יכולה למנוע הרבה סבל אצל אחרים, לדוגמא, בן משפחה שסובל מדלקת בריאות עלול להדביק באמצעות נגיעה במקלדת המחשב, באם איננו מקפיד על היגיינה מיטבית כפות הידיים,

לעומת זאת, מעט תשומת לב לזהירות המתבקשת יכולה למנועה הדבקה על כל המשתמע מכך.

 

עד מתי דלקת ריאות מדבקת

למעשה אין תשובה מדויקת וגורפת,

במידה והמטופל נוטל אנטיביוטיקה כבר שלושה ימים, ובנוסף, יש שיפר דרמטי בתסמינים, גם איננו סובל מם גבוה כלל, הסיכוי להדבקה פוחת משמעותית,

עם זאת, אי אפשר להבטיח הגנה מהדבקה במאה אחוז, מה שדורש תשומת לב מוגברת בנוגע להמצאות אנשים ברמת סיכון גבוהה יותר במקרה של הידבקות.

 

אוכלוסיות בסיכון גבוה

לקבוצות מסוימות של אנשים יש סיכון מוגבר לפתח או להידבק בדלקת ריאות.

למי זה יותר מסוכן ?

1. קשישים: ההזדקנות מחלישה את המערכת החיסונית, מה שהופך מבוגרים יותר רגישים לזיהומים .

2. תינוקות וילדים צעירים: ילדים מתחת לגיל שנתיים נוטים יותר לדלקת ריאות בשל מערכת החיסון הבלתי בשלה שלהם.

3. אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת: לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כמו אלה עם HIV/איידס, שעוברים כימותרפיה או נוטלים תרופות מדכאות חיסון, יש סיכון מוגבר לדלקת ריאות.

4. מעשנים: העישון פוגע בריאות ופוגע ביכולת הגוף להדוף זיהומים, לרבות דלקת בריאות.

5. אנשים עם מחלות כרוניות כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אסטמה, סוכרת, מחלות לב ומחלות כליות, עלולים להגביר את הסיכון לדלקת ריאות.

6. אנשים עם היסטוריה של זיהומים בדרכי הנשימה: זיהומים קודמים בדרכי הנשימה עלולים להחליש את הריאות ולגרום לאדם להיות רגיש יותר למחלה.

 

דרגות חומרה שונות של דלקת בריאות

המחלה יכולה להיות קלה, בינונית או קשה.

דלקת ריאות קלה

היא הצורה הנפוצה ביותר של דלקת ריאות.

היא גורמת לתסמינים כגון חום, שיעול, עייפות וכאבים בחזה. דלקת ריאות קלה בדרך כלל עוברת מעצמה תוך מספר ימים או שבועות.

 

דלקת ריאות בינונית

היא חמורה יותר מדלקת ריאות קלה.

היא גורמת לתסמינים דומים לדלקת ריאות קלה, אך הם עשויים להיות חמורים יותר. דלקת ריאות בינונית דורשת בדרך כלל טיפול באנטיביוטיקה.

 

דלקת ריאות קשה

היא הצורה החמורה ביותר של דלקת ריאות.

היא גורמת לתסמינים חמורים, כגון חום גבוה, קוצר נשימה, קוצר נשימה וקשיי נשימה. דלקת ריאות קשה עלולה להיות מסכנת חיים ודורשת טיפול רפואי מיידי.

 

גורמי סיכון של דלקת ריאות

ילדים, מבוגרים וקשישים נמצאים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות.

ילדים

ילדים הם בסיכון מוגבר לדלקת ריאות מכיוון שמערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת. דלקת ריאות אצל ילדים יכולה להיות קשה יותר לטיפול מאשר אצל מבוגרים.

מבוגרים

מבוגרים הם בסיכון מוגבר לדלקת ריאות מכיוון שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר. דלקת ריאות אצל מבוגרים יכולה להיות קשה יותר לטיפול מאשר אצל ילדים.

קשישים

קשישים הם בסיכון הגדול ביותר לדלקת ריאות. דלקת ריאות אצל קשישים יכולה להיות מסכנת חיים.

גורמי סיכון נוספים לדלקת ריאות

גורמי סיכון נוספים לדלקת ריאות כוללים:

• מחלות כרוניות, כגון אסתמה, מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה
• עישון
• מערכת חיסון מוחלשת, כגון עקב מחלות כרוניות, טיפולים רפואיים או גיל מבוגר
• חשיפה לגורמים מזהמים, כגון עשן סיגריות או זיהום אוויר

 

אבחנה

איך מגלים דלקת ריאות ?

אבחנת דלקת ריאות מתבססת על מספר גורמים, כולל:

• בדיקת תסמינים: הרופא יערוך תשאול בנוגע לתסמינים שלך, כגון חום, שיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות ועוד.
• בדיקה גופנית: הרופא יאזין לריאות שלך באמצעות סטטוסקופ כדי לשמוע סימנים לדלקת, כגון רעש חריקה או שריקות.
• צילום חזה: צילום חזה הוא בדיקת הדמיה המשמשת לאבחון דלקת ריאות. בדיקה זו יכולה להראות אזורים מודלקים או נוזלים בריאות.
• בדיקות דם: בדיקות דם יכולות לעזור לרופא לשלול גורמים אחרים לתסמינים שלך, כגון זיהום חיידקי אחר או מחלה אוטואימונית.

 

במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות, כגון:

• תרבית שתן: בדיקה זו יכולה לעזור לרופא לזהות את סוג החיידק הגורם לדלקת הריאות.
• תרבית ליחה: בדיקה זו יכולה לעזור לרופא לזהות את סוג החיידק או הנגיף הגורם לדלקת הריאות.
• CT חזה: בדיקת הדמיה זו יכולה לספק תמונה מפורטת יותר של הריאות.

 

טיפול בדלקת ריאות

דרכי הטיפול בדלקת ריאות בדרגות שונות

הטיפול בדלקת ריאות תלוי בדרגת החומרה שלה.

דלקת ריאות קלה

דלקת ריאות קלה בדרך כלל עוברת מעצמה תוך מספר ימים או שבועות. טיפול תומך, כגון מנוחה, שתייה מרובה ומשככי כאבים, עשוי להקל על התסמינים.

טיפול תומך

• מנוחה – מנוחה חשובה להתאוששות מהירה מדלקת ריאות. המטופל צריך לנוח בבית במשך מספר ימים או שבועות, עד שהתסמינים יחלו להשתפר.
• שתייה מרובה – חשוב לשתות הרבה נוזלים כדי למנוע התייבשות. נוזלים עוזרים להקל על השיעול ולהסיר את הריר מהריאות.
• משככי כאבים – משככי כאבים, כגון איבופרופן או אספירין, יכולים לעזור להקל על הכאבים בחזה והכאבים בכלל.

 

דלקת ריאות בינונית

דלקת ריאות בינונית דורשת בדרך כלל טיפול באנטיביוטיקה. הרופא יבחר את האנטיביוטיקה המתאימה ביותר לסוג הזיהום.

טיפול באנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה עוזרת להרוג את החיידקים הגורמים לדלקת ריאות. הרופא יקבע את משך הטיפול באנטיביוטיקה בהתאם לחומרת המחלה.

דלקת ריאות קשה

דלקת ריאות קשה דורשת בדרך כלל אשפוז וטיפול אינטנסיבי. הטיפול עשוי לכלול:

• טיפול באנטיביוטיקה – הרופא יבחר את האנטיביוטיקה המתאימה ביותר לסוג הזיהום. הטיפול באנטיביוטיקה עשוי להיות ארוך יותר מאשר בדלקת ריאות בינונית.
• טיפול תומך – טיפול תומך עשוי לכלול חמצן, נוזלים תוך ורידיים ומשככי כאבים.

 

טיפולים נוספים

במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על טיפולים נוספים, כגון:

• טיפול בסטרואידים – סטרואידים יכולים לעזור להפחית את הדלקת בדרכי הנשימה.
• טיפולים פיזיותרפיים – פיזיותרפיה יכולה לעזור לשפר את התפקוד של הריאות.

 

סיבוכים

דלקת ריאות עלולה לגרום לסיבוכים, כגון:

• דלקת ריאות משנית – דלקת ריאות נוספת הנגרמת על ידי חיידקים אחרים.
• כמו כן, דלקת ריאות מפושטת – דלקת ריאות המתפשטת לחלקים אחרים של הגוף.
• דלקת ריאות חריפה – דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
• אלח דם – זיהום בדם.

 

דלקת ריאות בהריון

דלקת ריאות בהריון היא מסוכנת יותר מאשר דלקת ריאות אצל אנשים שאינם בהריון.

הסיבה לכך היא שההריון גורם לשינויים במערכת החיסונית, מה שהופך את האישה בהריון פגיעת יותר לזיהומים.

דלקת ריאות בהריון עלולה לגרום לסיבוכים, כגון:

• לידה מוקדמת – דלקת ריאות עלולה לגרום ללחץ על העובר, מה שעלול לגרום ללידה מוקדמת.
• משקל לידה נמוך – דלקת ריאות עלולה לפגוע בהתפתחות העובר, מה שעלול להוביל למשקל לידה נמוך.
• מוות עוברי – במקרים נדירים, דלקת ריאות עלולה לגרום למוות עוברי.

הסיכון לדלקת ריאות בהריון גבוה יותר אצל נשים עם גורמי סיכון, כגון:

• מחלות כרוניות, כגון אסתמה או מחלות ריאה
• עישון
• מערכת חיסון מוחלשת

אם את בהריון וחווית תסמינים של דלקת ריאות, חשוב לפנות לרופא בהקדם האפשרי. הרופא יערוך בדיקה גופנית וייתכן שיבצע בדיקות נוספות, כגון צילומי רנטגן או בדיקות דם, כדי לאבחן את מקור הדלקת.

טיפול

הטיפול בדלקת ריאות בהריון דומה לטיפול בדלקת ריאות אצל אנשים שאינם בהריון. הטיפול כולל בדרך כלל טיפול באנטיביוטיקה.

להלן כמה טיפים למניעת דלקת ריאות בהריון:

• חיסון – חיסון נגד שפעת וחיסון נגד דלקת ריאות חיידקית פנאומוקוקלית יכולים לעזור להגן מפני דלקת ריאות.
• הימנעות מעישון – עישון גורם לנזק לריאות ומגביר את הסיכון לדלקת ריאות.
• שמירה על מערכת חיסון חזקה – אכילת תזונה בריאה, פעילות גופנית ושתייה מרובה יכולים לעזור לשמור על מערכת חיסון חזקה.
• הימנעות מחשיפה לגורמים מזהמים – חשיפה לגורמים מזהמים, כגון עשן סיגריות או זיהום אוויר, עלולה להגביר את הסיכון לדלקת ריאות.

 

החלמה מדלקת ריאות

מתי דלקת ריאות עוברת ?

זמן ההחלמה מדלקת ריאות תלוי בדרגת החומרה שלה.

• דלקת ריאות קלה בדרך כלל עוברת מעצמה תוך מספר ימים או שבועות. התסמינים עשויים להשתפר תוך כמה ימים, אך ייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שהמטופל יחזור לתפקוד מלא.

 

• דלקת ריאות בינונית דורשת בדרך כלל טיפול באנטיביוטיקה למשך 7-10 ימים. התסמינים עשויים להשתפר תוך מספר ימים לאחר תחילת הטיפול, אך ייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שהמטופל יחזור לתפקוד מלא.

 

• דלקת ריאות קשה דורשת בדרך כלל אשפוז וטיפול אינטנסיבי.

 

משך ההחלמה מדלקת ריאות קשה משתנה בהתאם לחומרת המחלה. בדרך כלל, המטופלים יחלו להרגיש טוב יותר תוך מספר שבועות לאחר הטיפול, אך ייתכן שיחלפו מספר חודשים עד שהם יחזור לתפקוד מלא.

חשוב לציין כי זמן ההחלמה עשוי להיות ארוך יותר עבור אנשים עם מחלות כרוניות, כגון אסתמה או מחלות ריאה, או עבור אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

מה חשוב כדי לקדם החלמה ?

• מנוחה – מנוחה חשובה להתאוששות מהירה מדלקת ריאות.
• שתייה מרובה – חשוב לשתות הרבה נוזלים כדי למנוע התייבשות.
• משככי כאבים – משככי כאבים, כגון איבופרופן או אספירין, יכולים לעזור להקל על הכאבים בחזה והכאבים בכלל.
• אנטיביוטיקה – אם הרופא המליץ על טיפול באנטיביוטיקה, חשוב להשלימו את כל המינונים כפי שנקבע.

 

תזונה בריאה להחלמה מדלקת ריאות

תזונה בריאה היא חלק חשוב מההחלמה מדלקת ריאות. היא יכולה לעזור לספק לגוף את החומרים המזינים הדרושים לו כדי להתאושש ולהילחם בזיהום.

על מה חשוב לתת דגש ?  מה הם תרופות סבתא לדלקת ריאות ?

• אכילת מזונות עשירים בחלבון – חלבון חיוני לבניית רקמות ותפקוד תקין של הגוף. מזונות עשירים בחלבון כוללים בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב וקטניות.
• אכילת מזונות עשירים בפירות וירקות – פירות וירקות הם מקור טוב לוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. הם יכולים לעזור לחזק את המערכת החיסונית ולסייע בתהליך ההחלמה.
• שתייה מרובה של נוזלים – שתייה מרובה של נוזלים חשובה כדי למנוע התייבשות. נוזלים יכולים לעזור להקל על השיעול ולהסיר את הריר מהריאות.
• להימנע ממאכלי חלב ככל האפשר כדי למנוע הצטברות ליחות
• תבלינים נוגדי דלקת: שום, כורכום, זנגביל

 

בדיקת דם לדלקת ריאות

ישנם כמה מדדים חשובים לאבחון זיהומים למיניהם ולאיתור מדדי דלקת

WBC

עלייה בערכים של תאי דם לבנים – wbc גבוה בבדיקת דם מלמדת על זיהום שמאתגר את מערכת החיסון להילחם

WBC, או תאי דם לבנים, הם תאי מערכת החיסון האחראים על הגנה מפני זיהומים. כאשר מערכת החיסון מזהה זיהום, היא משחררת תאי דם לבנים לאזור הנגוע כדי לסייע בהתמודדות עם הזיהום.

במקרה של דלקת ריאות, זיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי גורם לדלקת בדפנות הריאות. דלקת זו גורמת לתגובת מערכת החיסון, אשר כוללת שחרור תאי דם לבנים לאזור הנגוע.

עלייה במספר תאי הדם הלבנים בדם, או לוקמיה, היא אחד הסימנים הקליניים החשובים ביותר לדלקת ריאות. רמת WBC גבוהה היא אינדיקציה לכך שהגוף מנסה להילחם בזיהום.

כמה הם עולים ?

רמת WBC גבוהה בדלקת ריאות יכולה להיות מעל 12,000 תאים למ"ל. עם זאת, רמות WBC גבוהות יותר אינן בהכרח מעידות על חומרה חמורה יותר של המחלה.

בנוסף לעלייה במספר תאי הדם הלבנים, בדיקת ספירת דם מלאה (CBC) עלולה להראות גם על שינויים אחרים בתאי הדם הלבנים, כגון:

לימפוציטים גבוהים

לימפוציטים הם סוג של תאי דם לבנים המעורבים בעיקר בהגנה מפני זיהומים ויראליים. הם עושים זאת על ידי זיהוי והתקפה על תאים נגועים וכן על ידי ייצור נוגדנים.

במקרה של דלקת ריאות, זיהום ויראלי הוא הגורם השכיח ביותר. כאשר מערכת החיסון מזהה זיהום ויראלי, היא משחררת לימפוציטים לאזור הנגוע כדי להילחם בו.

עלייה במספר הלימפוציטים בדם, או לימפוציטוזיס, היא אחד הסימנים הקליניים החשובים ביותר לדלקת ריאות כתוצאה מזיהום ויראלי.

רמת לימפוציטים גבוהה היא אינדיקציה לכך שהגוף מנסה להילחם בזיהום.

נויטרופילים גבוהים בדם

הנויטרופילים, הם סוג של תאי דם לבנים המעורבים בהגנה מפני זיהומים חיידקיים.

הם עושים זאת על ידי זיהוי והתקפה על חיידקים וכן על ידי ייצור חומרים כימיים המעודדים את מערכת החיסון להגיב לזיהום.

במקרה של דלקת ריאות, זיהום חיידקי הוא הגורם השני בשכיחותו. כאשר מערכת החיסון מזהה זיהום חיידקי, היא משחררת נויטרופילים לאזור הנגוע כדי להילחם בו.

עלייה במספר הנויטרופילים בדם, או נויטרופיליה, היא אחד הסימנים הקליניים החשובים ביותר לדלקת ריאות כתוצאה מזיהום חיידקי.

רמת נויטרופילים גבוהה היא אינדיקציה לכך שהגוף מנסה להילחם בזיהום.

רמת נויטרופילים גבוהה בדלקת ריאות יכולה להיות מעל 70% מהסך הכל של תאי הדם הלבנים

 

מונוציטים גבוהים

מונוציטים הם סוג של תאי דם לבנים המעורבים בעיקר בהגנה מפני זיהומים פטרייתיים. הם עושים זאת על ידי זיהוי והתקפה על תאים נגועים וכן על ידי ייצור תאי T ו-B.

במקרה של דלקת ריאות, זיהום פטרייתי הוא גורם פחות שכיח מאשר זיהום חיידקי או ויראלי. כאשר מערכת החיסון מזהה זיהום פטרייתי, היא משחררת מונוציטים לאזור הנגוע כדי להילחם בו.

עלייה במספר מונוציטים בדם, או מונוציטוזיס, היא אחד הסימנים הקליניים החשובים ביותר לדלקת ריאות כתוצאה מזיהום פטרייתי.

רמת מונוציטים גבוהה היא אינדיקציה לכך שהגוף מנסה להילחם בזיהום.

רמת מונוציטים גבוהה בדלקת ריאות יכולה להיות מעל 10% מהסך הכל של תאי הדם הלבנים. עם זאת, רמות מונוציטים גבוהות יותר אינן בהכרח מעידות על חומרה חמורה יותר של המחלה.

עלייה במספר מונוציטים, אשר הם תאי דם לבנים המעורבים בעיקר בקרב זיהומים פטרייתיים.

 

לפעמים גם עלייה של אאוזינופילים

אאוזינופילים הם סוג של תאי דם לבנים המעורבים בעיקר בהגנה מפני אלרגיות ודלקות. הם עושים זאת על ידי שחרור חומרים כימיים המסייעים להילחם בזיהום או באלרגן.

במקרה של דלקת ריאות, עלייה של אאוזינופילים עלולה להצביע על זיהום פטרייתי או על דלקת ריאות אאוזינופילית, שהיא סוג נדיר של דלקת ריאות הנגרמת על ידי תגובת אלרגית לגורם כלשהו.

עלייה של אאוזינופילים בדלקת ריאות נמצאת לרוב במקרים הבאים:

• דלקת ריאות הנגרמת על ידי פטריות, כגון Histoplasma capsulatum או Coccidioides immitis.
• בדלקת ריאות אאוזינופילית, שהיא סוג נדיר של דלקת ריאות הנגרמת על ידי תגובת אלרגית לגורם כלשהו, כגון אבקנים, מזון או תרופות.
• כתוצאה מזיהום חיידקי, כגון דלקת ריאות מיקופלסמית, אשר יכולה לגרום לתגובה אלרגית.

 

CRP גבוה

בדלקת ריאות, זיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי גורם לדלקת בדפנות הריאות. דלקת זו גורמת לתגובת מערכת החיסון, אשר כוללת שחרור חלבונים שונים, כולל חלבון C-reactant (CRP).

CRP הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד בתגובה לדלקת. הוא עוזר לגייס תאים חיסוניים לאזור הנגוע ולסייע להילחם בזיהום.

רמות CRP גבוהות בדם מעידות על תהליך דלקתי מתמשך. בדלקת ריאות, עלייה של CRP היא סימן לכך שהגוף מנסה להילחם בזיהום.

התהליך הפיזיולוגי של עלייה של CRP בדלקת ריאות מתרחש בשלבים הבאים:

1. זיהום: זיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי גורם לדלקת בדפנות הריאות.
2. תגובה דלקתית: מערכת החיסון מגיבה לדלקת על ידי שחרור חלבונים שונים, כולל CRP.
3. ייצור CRP: הכבד מייצר CRP בתגובה לדלקת.
4. עלייה של CRP בדם: CRP עובר מהכבד לזרם הדם.
5. זיהוי על ידי בדיקה: בדיקת CRP מזהה את CRP בדם.

רמות CRP גבוהות בדם יכולות להימשך מספר ימים או שבועות לאחר ההחלמה מדלקת ריאות.

חשוב לציין כי עלייה של CRP יכולה להיגרם גם ממצבים רפואיים אחרים, כגון:

• זיהומים אחרים, כגון זיהומים בדרכי השתן או זיהומים בעור.
• מחלות אוטואימוניות, כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת.

 

בדיקת ESR

ESR, או erythrocyte sedimentation rate, הוא מדד לא ספציפי לדלקת או לזיהום.

הוא מודד את מהירות ההתיישבות של כדוריות הדם האדומות בפלזמת הדם. כאשר ישנה דלקת או זיהום, כדוריות הדם האדומות נצמדות זו לזו ויוצרות גושי דם גדולים יותר.

כתוצאה מכך, הגושי הדם שוקעים מהר יותר בפלזמת הדם.

במקרה של דלקת ריאות, הזיהום או הדלקת בדפנות הריאות גורמים לשחרור של חומרים כימיים ממערכת החיסון. חומרים אלו גורמים לכדוריות הדם האדומות להצמד זו לזו. כתוצאה מכך, ESR גבוה.

העלייה ב-ESR בדלקת ריאות היא תוצאה של תהליך פיזיולוגי המתרחש בדם.

התהליך כולל את השלבים הבאים:

1. זיהום או דלקת בדפנות הריאות
2. שחרור של חומרים כימיים ממערכת החיסון
3. הצמדות של כדוריות הדם האדומות זו לזו
4. שקיעת מהירה יותר של כדוריות הדם האדומות בפלזמת הדם

עלייה ב-ESR בדלקת ריאות היא סימן לא ספציפי לדלקת או לזיהום. היא אינה מספקת מידע על מיקום הדלקת או על הגורם לה. עם זאת, היא יכולה להיות כלי שימושי באבחון דלקת ריאות.

מאת מערכת goodmed