אי ספיקת כליות תסמינים וטיפול
מה זה אי ספיקת כליות ?
אי ספיקת כליות היא מצב שבו הכליות לא מסוגלות עוד לבצע את תפקידם התקין.
תפקיד הכליות
הכליות אחראיות על מספר תפקידים חשובים בגוף, כולל:
- סינון רעלים מהדם
- שמירה על איזון הנוזלים בגוף
- ייצור הורמונים חשובים
כאשר הכליות לא פועלות כראוי, רמות הרעלים בדם עלולות לעלות, מה שיכול לגרום למגוון בעיות בריאותיות.
ישנם שני סוגים עיקריים של אי ספיקת כליות:
- אי ספיקת כליות חריפה: מתפתחת במהירות, בדרך כלל כתוצאה מפציעה או מחלה חריפה.
- אי ספיקת כליות כרונית: מתפתחת בהדרגה, בדרך כלל כתוצאה ממחלה כרונית, כגון סוכרת או לחץ דם גבוה.
תסמיני אי ספיקת כליות עשויים להשתנות בהתאם לסוג האי ספיקת כליות, לחומרת המצב ולגורם הבסיסי.
דרגות של ירידה בתפקוד הכליות
אי ספיקת כליות יכולה להיות חריפה או כרונית.
אי ספיקת כליות חריפה היא מצב שבו הכליות פועלות באופן פגום פתאום, בדרך כלל כתוצאה מזיהום או ממחלה אחרת.
אי ספיקת כליות כרונית היא מצב שבו הכליות פועלות באופן פגום במשך תקופה ממושכת, בדרך כלל כתוצאה ממחלה כרונית, כגון סוכרת, יתר לחץ דם או מחלת כליות פוליציסטית.
אי ספיקת כליות כרונית מחולקת לחמש דרגות, בהתבסס על קצב ההידרדרות של תפקוד הכליות.
אי ספיקת כליות דרגות
דרגה 1: תפקוד הכליות תקין או כמעט תקין (GFR מעל 90).
2: ירידה קלה בתפקוד הכליות (GFR בין 60 ל-89).
3: ירידה בינונית בתפקוד הכליות (GFR בין 30 ל-59).
4: ירידה קשה בתפקוד הכליות (GFR בין 15 ל-29).
דרגה 5: אי ספיקת כליות סופנית (GFR מתחת ל-15).
אי ספיקת כליות תסמינים
התסמינים של אי ספיקת כליות כרונית משתנים בהתאם לדרגת המחלה. בדרגות 1 ו-2,
התסמינים עשויים להיות קלים ולא מורגשים.
בדרגות 3 ו-4, הסימפטומים עלולים לכלול:
- עייפות
- נפיחות
- בחילות והקאות
- בעיות שינה
- ירידה בתיאבון
- ירידה במשקל
- תחושת גירוד
- דם בשתן
- הפרעות בקרישת הדם
תסמינים דרגה 5
בדרגה 5 של אי ספיקת כליות, הגוף אינו יכול להיפטר מפסולת באופן טבעי.
כתוצאה מכך, עלולה להיווצר מצב מסכן חיים המכונה תסמונת UREMIA. תסמונת זו עלולה לגרום לתסמינים קשים, כגון:
- בלבול
- הזיות
- התקפים
- קוצר נשימה
- דום לב
טיפול לכליות
הטיפול באי ספיקת כליות כרונית תלוי בדרגת המחלה. בדרגות 1 ו-2, הטיפול עשוי לכלול שינויים באורח החיים, כגון:
- תזונה דלת חלבון
- שתייה מרובה
- טיפול תרופתי כדי לשלוט בלחץ הדם וברמות הכולסטרול
בדרגות 3 ו-4, הטיפול עשוי לכלול דיאליזה, שהיא תהליך המסייע לגוף להיפטר מפסולת.
אי ספיקת כליות חמורה
בדרגה 5, הטיפול הוא דיאליזה או השתלת כליה.
בדיקת תפקודי כליות
בדיקת תפקודי כליות היא בדיקה שעורכים כדי להעריך את יכולת הכליות לסנן את הדם ולפנות ממנו פסולת.
בדיקה זו חשובה לאבחון מחלות כליה, לניטור תפקוד הכליות אצל אנשים עם מחלות כליה קיימות, ולקביעת הצורך בטיפול מיוחד.
ישנן מספר בדיקות שיכולות לשמש כדי לבדוק את תפקוד הכליות.
הבדיקות הנפוצות ביותר הן:
בדיקת קריאטינין בדם
קריאטינין הוא חומר פסולת שנוצר במהלך חילוף החומרים בשרירים.
הכליות מסננות את הקריאטינין מהדם ומפרישות אותו לשתן. רמת הקריאטינין בדם עולה כאשר הכליות אינן פועלות כראוי.
בדיקת אלבומין בשתן
אלבומין הוא חלבון שנמצא בדם. הכליות בריאות אינן מפרישות אלבומין לשתן. רמות אלבומין גבוהות בשתן עשויות להצביע על פגיעה בתפקוד הכליות.
בדיקת פינוי קריאטינין
בדיקה זו מודדת את כמות הקריאטינין שמופרש לשתן במשך 24 שעות. בדיקה זו מדויקת יותר מבדיקה של קריאטינין בדם, אך היא דורשת איסוף שתן במשך 24 שעות.
בדיקת uric acid
חומצה אורית היא חומר פסולת המיוצר בגוף בעת פירוק חלבונים.
הכליות אחראיות להפרשת חומצת אורית מהדם. כאשר הכליות אינן פועלות כראוי, הן אינן יכולות להפריש חומצת אורית מהדם באופן יעיל.
כתוצאה מכך, רמת חומצת האורית בדם עלולה לעלות.
רמת חומצה אורית גבוהה בדם, המכונה היפראוריצמיה, היא סימן מוקדם לאי ספיקת כליות.
רמות חומצה אורית גבוהות בדם עלולות לגרום לבעיות בריאותיות נוספות, כגון:
- דלקת מפרקים שגרונית (גאוט)
- אבנים בכליות
- מחלות לב וכלי דם
אצל אנשים עם אי ספיקת כליות, רמת חומצה האורית בדם עשויה לעלות באופן משמעותי.
רמות חומצה אורית גבוהות בדם עלולות להחמיר את תפקוד הכליות ולהגדיל את הסיכון לסיבוכים בריאותיים.
בדיקת GFR
בדיקת GFR, או קצב הסינון הגלומרולרי, היא בדיקה המשמשת להערכת תפקוד הכליות.
בדיקה זו מודדת את כמות הדם שעוברת סינון בכליות במשך דקה אחת.
בדיקת GFR היא בדיקה פשוטה יחסית שניתן לבצעה במרפאה או בבתי חולים. הבדיקה מתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם מהווריד.
ערכים
הערכים הנורמלים של GFR משתנים בהתאם לגיל, למין ולמשקל. באופן כללי, ערכי GFR נמוכים מ-90 מ"ל לדקה מעידים על ירידה בתפקוד הכליות.
בדיקת GFR משמשת למטרות רבות, כולל:
- אבחון אי ספיקת כליות
- מעקב אחר תפקוד הכליות בחולים עם מחלות כליה כרוניות
- הערכת הסיכון לסיבוכים רפואיים בחולים עם מחלות כליה
אנשים בסיכון גבוה לאי ספיקת כליות, כגון אנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם או מחלת כליות פוליציסטית, צריכים להיבדק באופן קבוע לבדיקה זו.
בדיקות נוספות
בדיקת חלבון בשתן
בדיקת חלבון בשתן היא בדיקה שעורכים כדי לבדוק האם יש הפרשת חלבון בשתן.
חלבון אינו אמור להופיע בשתן במצב תקין. כאשר הכליות נפגעות, הן עלולות לא לסנן את החלבון מהדם כראוי, מה שמוביל להפרשת חלבון בשתן.
הבדיקה מתבצעת על ידי איסוף דגימת שתן. הדגימה נשלחת למעבדה לבדיקה. הבדיקה יכולה להתבצע במהלך בדיקת שתן כללית, או כבדיקה נפרדת.
התוצאות של בדיקת חלבון בשתן מתפרשות בהתאם לכמות החלבון שנמצאת בשתן.
כמות חלבון נמוכה מ-30 מיליגרם לדציליטר (mg/dL) נחשבת תקינה. כמות חלבון גבוהה מ-300 מיליגרם לדציליטר נחשבת לחריגה.
בדיקת דם לנוטריאנטים
בדיקה זו מודדת את רמות המינרלים והוויטמינים בדם. רמות נמוכות של מינרלים מסוימים, כגון סידן, אשלגן ומגנזיום, עשויות להצביע על פגיעה בתפקוד הכליות.
אולטרסאונד כליות
מה רואים במסך אולטרסאונד של כליות עם אי ספיקת כליות?
השינויים הנפוצים ביותר שניתן לראות באולטראסאונד של כליות עם אי ספיקת כליות הם:
-
כליות מצומקות: כליות בריאות צריכות להיות עגולות וחלקות. כליות מצומקות הן קטנות יותר ויש להן מראה לא אחיד.
הגודל של הכליות הוא גורם חשוב בהערכת חומרת אי ספיקת הכליות. כליות מצומקות במיוחד מעידות על אי ספיקת כליות מתקדמת.
-
הרחבת הכליות: הכליות מורכבות ממיליוני יחידות קטנות הנקראות נפרונים.
אי ספיקת כליות יכולה לגרום לירידה במספר הנפרונים הפעילים. כאשר מספר הנפרונים יורד, הכליות לא יכולות לסנן את הדם בצורה יעילה, והן מתחילות להתרוקן.
הרחבת הכליות היא מצב שבו הכליות מתרחבות בגלל הצטברות של נוזלים. הרחבת הכליות היא סימן לכך שהכליות לא יכולות לסנן את הנוזלים מהדם.
-
אבנים בכליות: אבנים בכליות הן גושי חומר קשה שנוצרים בכליות.
אבנים בכליות יכולות לגרום לכאבים עזים, דם בשתן ובעיות בתפקוד הכליות. אבנים בכליות יכולות להופיע בכל שלב של אי ספיקת כליות, אך הן שכיחות יותר באי ספיקת כליות כרונית.
-
ציסטות בכליות: ציסטות בכליות הן גומות מלאות בנוזל שנוצרות בכליות.
ציסטות בכליות יכולות להיות קטנות או גדולות, בודדות או מרובות. ציסטות בכליות יכולות להופיע בכל שלב של אי ספיקת כליות, אך הן שכיחות יותר באי ספיקת כליות כרונית.
דוגמאות נוספות לשינויים שניתן לראות באולטראסאונד של כליות עם אי ספיקת כליות:
-
שינויים במבנה הכליות: אי ספיקת כליות יכולה לגרום לשינויים במבנה הכליות, כגון עיוות של הכליות או הופעת צלקות.
-
צפיפות הכליות: אי ספיקת כליות יכולה לגרום לירידה בצפיפות הכליות.
-
שינויים בזרימת הדם לכליות: אי ספיקת כליות יכולה לגרום לירידה בזרימת הדם לכליות.
בדיקת לחץ דם
לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי למחלות כליה.
לחץ דם גבוה יכול להוביל לפגיעה בכליות מכיוון שהוא מפעיל לחץ על הכליות. לחץ דם גבוה יכול לגרום לכלי הדם בכליות להיצרות, מה שמקשה על הכליות לסנן את הדם.
בדיקת לחץ דם היא בדיקה פשוטה ויעילה המשמשת להערכת לחץ הדם.
לחץ דם תקין הוא:
- פחות מ-120/80 מ"מ כספית עבור אנשים בגיל 18 ומעלה.
- פחות מ-110/70 מ"מ כספית עבור אנשים מעל גיל 65.
לחץ דם גבוה הוא:
-
120-139/80-89 מ"מ כספית עבור אנשים בגיל 18 ומעלה.
-
130-139/80-89 מ"מ כספית עבור אנשים מעל גיל 65.
-
140/90 מ"מ כספית ומעלה עבור אנשים בכל גיל.
לחץ דם גבוה שאינו מטופל עלול להוביל למחלות כליה, התקפי לב, שבץ, ומחלות כלי דם אחרות.
לחץ דם גבוה הוא אחד המדדים החשובים ביותר לאבחון אי ספיקת כליות. לחץ דם גבוה הוא סימפטום שכיח של אי ספיקת כליות, והוא יכול להופיע גם לפני שהסימפטומים האחרים של אי ספיקת כליות מופיעים.
בירור היסטוריה רפואית
הרופא יבקש מהמטופל לספר לו על כל מחלות או מצבים רפואיים קודמים, על תרופות שהוא נוטל, ועל הרגלי חיים העלולים להשפיע על תפקוד הכליות.
בהיסטוריה רפואית בקשר לתפקוד הכליות, הרופא ישאל שאלות על מנת להעריך את הסיכון של המטופל למחלות כליה, לזהות סימנים וסימפטומים של מחלות כליה, ולסייע באבחון מחלות כליה.
השאלות עשויות לכלול את הדברים הבאים:
- היסטוריה רפואית משפחתית: האם יש לך קרובי משפחה עם מחלות כליה?
- היסטוריה רפואית אישית: האם יש לך מחלות אחרות שעלולות לפגוע בכליות, כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, או מחלות אוטואימוניות?
- תרופות: האם אתה נוטל תרופות כלשהן שעלולות לפגוע בכליות, כגון תרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAIDs) או תרופות לטיפול בסרטן?
- אורח חיים: האם אתה מעשן? האם אתה שותה אלכוהול באופן קבוע? האם אתה אוכל תזונה בריאה?
שאלות על סימפטומים
האם יש לך סימפטומים של מחלות כליה, כגון:
-
- שינויים בשתן, כגון שתן כהה, קצף, או דמי
- עייפות
- בחילה והקאות
- ירידה במשקל
- בצקות
- כאבי גב תחתון
הרופא יבחר את הבדיקות המתאימות בהתאם לגיל המטופל, למצבו הרפואי, ולגורמי הסיכון למחלות כליה.
איך מטפלים באי ספיקת כליות
תרופות
תרופות נפוצות לטיפול באי ספיקת כליות כוללות:
תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה
לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי לאי ספיקת כליות.
תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה יכולות לעזור להפחית את העומס על הכליות. לדוגמה, תרופות מסוג ACE מעכבים את ייצור אנזים בשם ACE, אשר משחק תפקיד בהעלאת לחץ הדם.
תרופות מסוג ARB מעכבות את פעילות אנזים בשם AT1, אשר מפעיל את ACE.
תרופות להפחתת רמת הכולסטרול והשומנים בדם
רמות גבוהות של כולסטרול ושומן בדם יכולות להעלות את הסיכון לאי ספיקת כליות.
תרופות להפחתת רמת הכולסטרול והשומנים בדם יכולות לעזור להפחית את הסיכון.
לדוגמה, סטטינים הם משפחה של תרופות אשר מעכבות את ייצור הכולסטרול בגוף.
תרופות להפחתת רמת האשלגן בדם
רמות גבוהות של אשלגן בדם יכולות להיות מסוכנות.
תרופות להפחתת רמת האשלגן בדם יכולות לעזור לשמור על רמות האשלגן בדם בטווח תקין.
לדוגמה, תרופות מסוג ספינלהקטינים פועלות על ידי הגברת הפרשת האשלגן בשתן.
תרופות להפחתת רמת הפוספט בדם
רמות גבוהות של פוספט בדם יכולות להוביל לבעיות בריאותיות אחרות, כגון אבנים בכליות.
תרופות להפחתת רמת הפוספט בדם יכולות לעזור לשמור על רמות הפוספט בדם בטווח תקין.
לדוגמה, תרופות מסוג ציטראטים פועלות על ידי קשירת הפוספט בדם, מה שמקל על הגוף להיפטר ממנו.
דיאליזה
דיאליזה היא תהליך מלאכותי לסינון הדם. זה נעשה באמצעות מכשיר מלאכותי המכונה דיאליזטור.
הדיאליזטור מחליף את תפקוד הכליות בכך שהוא מסנן את הדם מחומרי פסולת, עודפי נוזלים, ואלקטרוליטים.
ישנם שני סוגים עיקריים של דיאליזה:
המודיאליזה
הדיאליזטור משתמש במסנן כדי לסנן את הדם.
המסנן עשוי מחומר מיוחד שמונע מחומרי פסולת לעבור דרכו, אך מאפשר לנוזלים ואלקטרוליטים לעבור דרכו. הדיאליזטור מחובר לגוף המטופל באמצעות צינורות. הדם מוזרם דרך המסנן, ומחומרי הפסולת מופרשים החוצה.
דיאליזה צפקית
דיאליזה צפקית, או דיאליזה פריטוניאלית, היא שיטה לסילוק פסולת מהדם באמצעות קרום חלל הבטן.
בשיטה זו, מוזרם נוזל מיוחד לחלל הבטן, דרך קטטר המושתל בבטן. הנוזל סופג פסולת מהדם, וחוזר למחוץ לגוף.
קיימים שני סוגים עיקריים של דיאליזה צפקית:
- דיאליזה צפקית ידנית (CAPD): בטיפול זה, המטופל מכניס ומוציאם את הנוזל בעצמו, מספר פעמים ביום.
- דיאליזה צפקית אוטומטית (APD): בטיפול זה, מכונה מכניסה ומוציאה את הנוזל במהלך הלילה, בזמן שהמטופל ישן.
דיאליזה צפקית היא טיפול יעיל לסילוק פסולת מהדם, אך היא דורשת הכשרה מיוחדת מהמטופל או מהמטפל שלו.
היתרון העיקרי של דיאליזה צפקית הוא שהיא מאפשרת למטופל להיות עצמאי יותר בטיפול. המטופל יכול לבצע את הטיפול בביתו, במהלך שעות היום או הלילה.
החסרון העיקרי של דיאליזה צפקית הוא שהיא עלולה לגרום לזיהומים. הסיכוי לזיהום גבוה יותר אצל אנשים עם מערכת חיסון חלשה.
דיאליזה צפקית היא אופציה טיפולית טובה עבור אנשים עם אי ספיקת כליות כרונית, שיכולים לבצע את הטיפול בעצמם.
להלן סיכום של היתרונות והחסרונות של דיאליזה צפקית:
יתרונות
- יעילה בסילוק פסולת מהדם
- מאפשרת למטופל להיות עצמאי יותר בטיפול
- אינה דורשת שימוש במכונה
חסרונות
- עלולה לגרום לזיהומים
- דורשת הכשרה מיוחדת
- דורשת זמן ומאמץ לביצוע הטיפול
השתלת כליה
השתלת כליה היא הטיפול הטוב ביותר לאי ספיקת כליות סופנית. במהלך השתלת כליה, מוצעת כליה בריאה מאדם אחר למטופל.
השתלה יכולה להחזיר למטופל את היכולת לסנן את הדם באופן עצמאי. זה יכול להוביל לשיפור ניכר באיכות החיים של המטופל.
ההצלחה של השתלת הכליה תלויה במספר גורמים, כולל גיל המטופל, מצב הבריאות הכללי שלו.
רפואה משלימה
טיפולים אלטרנטיביים לתפקוד הכליות
למרות שאין תרופה לאי ספיקת כליות, ניתן להשתמש ברפואה משלימה כדי לעזור ולשפר בניהול תסמינים את הבריאות הכללית.
כמה שיטות חלופיות שיכולות לעזור לאנשים לשפר לפחות ברמה מסוימת את תפקוד הכליות.
רפלקסולוגיה
מה זה טיפול ברפלקסולוגיה ?
טיפול רפלקסולוגיה היא הפעלה משלימה לחיצה על נקודות או אזורים בכפות הרגליים, היא מבוססת על העיקרון שנקודות אלו, הידועות בשם רפלקסים, מקבילים לחלקים שונים בגוף, וכולל איברים ובלוטות.
על ידי גירוי רפלקסים אלה, ממריצים את אברי הגוף או מרפים אותם, הרפלקסולוגיה נחשבת כמעודדת הרפיה באופן כללי, מפחיתה מתח ומשפרת את זרימת הדם.
צורת הטיפול הרפלקסולוגי – המטפל ישתמש בידיו כדי להפעיל לחץ על נקודות ספציפיות בכפות רגליו של המטופל.
הלחץ בדרך כלל יציב אך אינו כואב, והמתרגל עשוי בטכניקות שונות למשל להשתמש בעיסוי הנקודה או בלחיצה.
מחקרים על רפלקסולוגיה לחולי כליות
מחקר אחד שפורסם ב-Journal of Alternative and Complementary Medicine ב-2009 בחן את ההשפעות של רפלקסולוגיה על חולים עם מחלת כליות כרונית.
המחקר מצא שרפלקסולוגיה יעילה בהפחת תסמינים כמו עייפות, כאבים והפרעות שינה, וגם שיפרה את איכות החיים של המטופלים.
מחקר נוסף שפורסם ב-Journal of Nephrology ב-2012 חקר את ההשפעות של טיפול רפלקסולוגי על חולים שעוברים המודיאליזה.
המחקר מצא שרפלקסולוגיה הייתה יעילה בהפחתת חרדה ודיכאון, וגם שיפרה את איכות השינה.
בעוד שמחקרים מצביעים על כך שרפלקסולוגיה עשויה להיות טיפול משלים מועיל לאנשים עם מחלת כליות, חשוב לציין כי יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את רמת הבטיחות של הטיפול.
אין להשתמש ברפלקסולוגיה כתחליף רפואי, וכל מי שסובל ממחלת כליות צריך להתייעץ עם הרופא שלו לפני שהוא מנסה רפלקסולוגיה או כל טיפול משלים אחר.
דיקור סיני
טכניקת רפואה סינית כללית זו כוללת חדרים דקות לנקודות פרטניות בגוף כדי לעורר ריפוי ולהפחית כאב, הטיפול בדיקור, יכול לסייע בהפחתת נוזלים וטיפול תומך להורדת לחץ דם גבוה וחרדה
צמחי מרפא
תרופות צמחיות: צמחי מרפא, כמו שורשן הארי, עלי סרפד ושורש ברדוק, הינם בעלי תכונות משתנות, ויכולות לסייע בהפחתת הצטברות נוזלים בגוף.
התעמלות לתפקוד הכליות
האם פעילות גופנית טובה לסייע בבריאות הכליות ?
כן ! פעילות גופנית יכולה להועיל עם אי ספיקת כליות.
פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור לשפר את הבריאות הלב וכלי הדם, להפחית דלקות ולשפר את התפקוד הגופני, מה שיכול להיות חשוב במיוחד עבור אנשים עם מחלת כליות שעלולים להיות בסיכון מוגבר למחלות לב וסיבוכים אחרים.
עם זאת, חשוב לציין כי יש להתאים את סוג ועוצמת הפעילות הגופנית לצרכי ויכולותיו של הפרט, ולהתעמל בהתאם להנחיית הרופא או הנפרולוג.
ייתכן שאצל חולה באי ספיקת כליות עשויות להיות מגבלות על סוג ועוצמת הפעילות הגופנית שהם יכולים לעשות, וייתכן שיצטרכו לבצע התאמות בשגרת הפעילות הגופנית שלהם על סמך תפקוד הכליות, לחץ דם וגורמים אחרים.
בנוסף, אנשים עם אי ספיקת כליות שמטופלים בדיאליזה צריכים להיזהר יותר בעיתוי, ובעוצמת הפעילות הגופנית שהם מבצעים.