מה אסור לאכול כשיש הליקובקטר \ בדיקת נשיפה \ אנטיביוטיקה \ טיפול טבעי להליקובקטר

מה אסור לאכול כשיש הליקובקטר?

בדיקת נשיפה , אנטיביוטיקה וטיפול טבעי

הליקובקטר פילורי, חיידק זעיר אך בעל השפעה אדירה, יכול להפוך את הקיבה לשדה קרב.

נוכחותו גורמת לתסמינים מטרידים כמו:

כאבי בטן עזים, לעתים קרובות מתוארים כצורבים או כואבים, שעלולים להחמיר לאחר אכילה או בלילה.

תחושת מלאות, נפיחות וגיהוקים תכופים מצטרפים לחגיגה העלולה להפוך את הארוחות לסיוט.

במקרים חמורים יותר, החיידק עלול לגרום לכיבים פתוחים בקיבה או בתריסריון, המלווים בכאבים עזים, בחילות והקאות.

הסבל אינו מסתיים בכך, שכן הליקובקטר פילורי עלול להוות גורם סיכון להתפתחות מחלות קשות יותר, כמו סרטן הקיבה.

 

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שעלול לגרום לדלקת בקיבה ואף לפצעים.

כדי לסייע בגופכם להתמודד עם החיידק ולזרז את תהליך הריפוי, חשוב לשים לב לתזונה.

מה כדאי להימנע ממנו?

הנה טבלה מפורטת של מזונות שכדאי להימנע מהם או לצרוך בכמות מוגבלת כאשר אתם סובלים מהליקובקטר פילורי:

 

מה כן כדאי לאכול?

• מזונות רכים וקלים לעיכול: דייסה, מרקים, יוגורט, בננות.
• ירקות רכים מבושלים: בטטה, גזר, דלעת.
• חלבונים רזים: עוף רזה, דגים, טופו.
• מים: חשוב לשתות הרבה מים כדי לשמור על לחות ולהקל על העיכול.

 

טיפים נוספים:

• אכלו ארוחות קטנות ותכופות: זה יעזור להקל על הקיבה.
• לעסו לאט וביסודיות: זה יעזור לשפר את העיכול.
• הימנעו מאכילה לפני השינה: זה יכול להחמיר את הצרבות.
• הפסיקו לעשן: עישון מחמיר את התסמינים של הליקובקטר פילורי.

 

איך מגלים הליקובקטור ?

תסמינים של הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שעלול לגרום לדלקת בקיבה ואף לכיבים.

למרות שרוב האנשים הנושאים את החיידק אינם חווים תסמינים,

אחרים עלולים לחוש במגוון תופעות לא נעימות.

תסמינים נפוצים:

כאבי בטן: כאב עמום או שורף בבטן העליונה, לעיתים מוחמר לאחר אכילה או בלילה

צרבות: תחושה צורבת בחזה, עולה מהקיבה אל הוושט.

נפיחות וגזים: תחושת מלאות בבטן, גיהוקים ותחושת נפיחות.

בחילות והקאות: במיוחד לאחר אכילה.

אובדן תיאבון: ירידה במשקל ללא סיבה נראית לעין.

חוסר נוחות כללית: עייפות, חולשה.

 

אוקיי, יש הליקובקטר בקיבה, אז מה עושים ?

 

טיפול בהליקובקטר פילורי

אנטיביוטיקה – תסריט  לא פשוה להרבה מטופלים …

הקרב הפנימי –  מסע מריר בטיפול בהליקובקטר פילורי

הקיבה, איבר כה רגיל, הפכה לשדה קרב. חיידק זעיר, הליקובקטר פילורי, השתלט על הטריטוריה, והמלחמה עליו החלה.

אבל המלחמה הזו אינה מתנהלת בשדה הקרב, אלא בתוכי, בגופי.

כל בוקר, עם בוא השעה, אני מתייצב מול האויב. כדורים צבעוניים, תרופות אנטיביוטיות, מונחות לפניי.

כל אחת מהן נושאת את הבטחתו של הרופא: "זה יגרום לך להרגיש טוב יותר."

אבל הטעם המר, הריח החזק, והתחושה החריפה בבטן סותרים את ההבטחה הזו.

עם כל נגיסה בכדור, אני מרגיש כאילו אני בולע חלקיק של עצמי.

הגוף שלי מתנגד, הוא אינו מוכן לקבל את הפלישה הזאת.

בחילות, הקאות, שלשולים – כל אלה הם רק חלק מהתגובות.

אבל אני יודע שאני חייב להמשיך, שאין ברירה.

הקרב נמשך יום אחר יום, שבוע אחר שבוע.

אני מרגיש כמו לוחם עייף, מותש, שכל תא בגופו צועק להפסיק.

אבל אני ממשיך, מתוך אמונה שהניצחון יגיע …

האם יש טיפול טבעי או תקופות סבתא לחיידק הזה ?

 

טיפול טבעי בהליקובקטר

צמחי מרפא ואורח חיים בריא

הערה חשובה: לפני שאתם מתחילים כל טיפול טבעי חדש, חשוב להתייעץ עם רופא או מטפל מוסמך.

טיפול טבעי אינו מחליף טיפול רפואי קונבנציונאלי, והוא עשוי להיות משלים לו.

טיפול טבעי איך זה עובד?

טיפול טבעי בהליקובקטר מתמקד בחיזוק מערכת החיסון, שיפור בריאות מערכת העיכול, והפחתת הדלקת.

צמחי מרפא

מחקרים מצאו כי כמה צמחי מרפא עשויים לסייע בהשמדת חיידק ההליקובקטר או בהפחתת התסמינים שהוא גורם.

חשוב לציין כי יעילותם של צמחי מרפא איננה אחידה, והם אינם מתאימים לכל אחד.

שום

כיצד השום פועל נגד הליקובקטר פילורי?

• אליצין: החומר הפעיל העיקרי בשום הוא אליצין.
  לאליצין תכונות אנטי-בקטריאליות חזקות, כלומר הוא מסוגל להרוג או לעכב את צמיחתן של מגוון חיידקים, כולל הליקובקטר פילורי.
• חיזוק מערכת החיסון: השום תומך במערכת החיסון, ומסייע לגוף להתמודד עם זיהומים שונים, כולל זיהום בהליקובקטר פילורי.
• תכונות אנטי-דלקתיות: הליקובקטר פילורי גורם לדלקת ברירית הקיבה.התכונות האנטי-דלקתיות של השום מסייעות להפחתת הדלקת ולריפוי הרקמות הפגועות.

 

כיצד ניתן להשתמש בשום לטיפול בהליקובקטר פילורי?

• צריכה ישירה: ניתן לאכול שום טרי, מבושל או כתיבול למאכלים.
• תוספי תזונה: קיימים תוספי תזונה המכילים שום, כגון שמן שום או קפסולות שום.
• שום דבש: תערובת של שום ודבש, הנחשבת לתרופה עממית לטיפול במגוון בעיות בריאותיות, כולל זיהומים חיידקיים.

חשוב לציין:

• יעילות: למרות שהשום נחשב לתרופה טבעית יעילה, אין מחקרים מדעיים מספיקים כדי להוכיח באופן חד משמעי את יעילותו בטיפול בהליקובקטר פילורי.
• טיפול משלים: השום אינו תחליף לטיפול רפואי קונבנציונאלי.
  יש להתייעץ עם רופא לפני השימוש בשום לטיפול בהליקובקטר פילורי, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות אחרות או סובלים ממצבים רפואיים אחרים.
• תופעות לוואי: צריכה מוגזמת של שום עלולה לגרום לתופעות לוואי כמו צרבת, בחילות, שלשולים ואלרגיות.

 

שורש כורכום

מכיל כורכומין, חומר בעל תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-בקטריאליות.

כיצד כורכומין פועל נגד הליקובקטר פילורי?

• פעילות אנטי-בקטריאלית: הכורכומין מעכב את צמיחתם של חיידקי הליקובקטר פילורי ומסייע להשמידם.
• תכונות אנטי-דלקתיות: הליקובקטר פילורי גורם לדלקת ברירית הקיבה. הכורכומין, בזכות תכונותיו האנטי-דלקתיות, מסייע להפחית את הדלקת ולזרז את תהליך הריפוי.
• הגנה על רירית הקיבה: הכורכומין מסייע להגן על תאי רירית הקיבה מפני הנזק שנגרם על ידי החיידק והחומצה בקיבה.

 

כיצד ניתן להשתמש בכורכום לטיפול בהליקובקטר פילורי?

• צריכה ישירה: הוספת כורכום למזון היא הדרך הקלה ביותר לצרוך אותו. ניתן להוסיף אותו לתבשילים, מרקים, סלטים או לשתות אותו כחלב זהוב (עם חלב וחלפיות).
• תוספי תזונה: קיימים תוספי תזונה המכילים כורכומין במינון גבוה יותר מאשר בכורכום טבעי.
• שילוב עם שומנים: כדי לשפר את ספיגת הכורכומין בגוף, מומלץ לצרוך אותו יחד עם שומן, כמו שמן זית או אבוקדו.

יתרונות נוספים של כורכום

• נוגד חמצון: הכורכומין הוא נוגד חמצון חזק, המסייע להגן על התאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים.
• תמיכה במערכת החיסון: הכורכומין תומך בחיזוק מערכת החיסון ומסייע לגוף להתמודד עם זיהומים.
• תכונות נוגדות סרטן: מחקרים מצביעים על כך שכורכומין עשוי לסייע במניעת התפתחות של סוגים מסוימים של סרטן, כולל סרטן הקיבה הקשור להליקובקטר פילורי.

 

ג'ינג'ר \ זנגביל

תוספי תזונה:

• פרוביוטיקה: חיידקים "טובים" המסייעים לשמור על איזון החיידקים במערכת העיכול.
• ויטמין C: אנטי-אוקסידנט חזק התומך במערכת החיסון.

 

אורח חיים בריא:

• תזונה מאוזנת: הקפידו על תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבון. הימנעו ממזונות מטוגנים, חריפים, ומזונות מעובדים.
• הקפדה על היגיינה: שטפו ידיים באופן קבוע, במיוחד לפני הארוחות ולאחר השימוש בשירותים.
• הפחתת מתח: מתח כרוני עלול להחליש את מערכת החיסון. נסו לשלב פעילויות להפחתת מתח בחיי היום-יום, כגון מדיטציה, יוגה, או הליכה בטבע.
• שתיית מים מספקת: מים חיוניים לתפקוד תקין של הגוף.

טיפולים משלימים:

• דיקור: עשוי לסייע בהפחתת כאבים ודלקות.
• רפלקסולוגיה: עשויה לסייע בשיפור תפקוד מערכת העיכול.

חשוב לזכור:

• טיפול טבעי אינו תחליף לטיפול רפואי: תמיד התייעצו עם רופא לפני שאתם מתחילים כל טיפול חדש.
• כל אדם הוא ייחודי: מה שעובד לאחד, לא בהכרח יעבוד לשני.
• סבלנות: שיפור התסמינים עשוי לקחת זמן.

לסיכום: טיפול טבעי בהליקובקטר יכול להיות חלק חשוב בתהליך ההחלמה.

שילוב של צמחי מרפא, תזונה בריאה, ושינויים באורח החיים, עשוי לסייע בהפחתת התסמינים ושיפור איכות החיים.

מאיפה מגיע אליקובקטר ומה הם גורמי הסיכון ?

הליקובקטר פילורי, חיידק זעיר אך עקשן, מסתתר בפינות חבויות בקיבתנו.

נוכחותו יכולה להוביל למגוון בעיות בריאותיות, החל מכיבים ועד לסרטן. אך מה גורם לנו להידבק בחיידק הזה?

גורמי הסיכון להידבקות בהליקובקטר פילורי הם מגוונים:

• סביבה: תנאי מחיה צפופים, היגיינה לקויה ומקורות מים מזוהמים מעלים משמעותית את הסיכון להידבקות.

 

• גיל: ילדים החיים בסביבה עם היגיינה לקויה נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק.

 

• מגע עם נשאים: מגורים עם אדם הנושא את החיידק או מגע קרוב עמו מעלים את הסיכון להעברת הזיהום.

 

• סטטוס סוציו-אקונומי: אנשים החיים בתנאי עוני נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק.

 

• מערכת חיסון חלשה: אנשים עם מערכת חיסון חלשה, כמו למשל חולי איידס, עלולים להיות רגישים יותר להידבקות והשלכותיה.

 

הדרך העיקרית להידבקות היא דרך פה-צואה:

החיידק עובר מאדם לאדם דרך מגע עם צואה או רוק מזוהמים. זה יכול לקרות כאשר אדם בולע מזון או מים מזוהמים, או כאשר הוא בא במגע עם חפצים נגועים.

מדוע חשוב להכיר את גורמי הסיכון?

הבנת גורמי הסיכון מאפשרת לנו לנקוט באמצעי מניעה מתאימים ולהפחית את הסיכוי להידבקות.

כיצד למנוע הידבקות בהליקובקטר פילורי?

• שמירה על היגיינה: שטיפת ידיים יסודית, במיוחד לפני אכילה והכנת מזון, יכולה למנוע את התפשטות החיידק.
• בישול יסודי של מזון: וודאו שבשר ועופות מבושלים היטב כדי להרוג את החיידק.
• שתיית מים נקיים: הימנעו משתיית מים לא בטוחים או לא מטופלים.
• טיפול נאות בצואה: הקפדה על היגיינה תברואתית יכולה למנוע את התפשטות החיידק.