האם מותר לשנות תפילין של ראש לתפילין של יד ולהיפך
הגמרא במסכת מנחות דף לד ע"ב דנה לגבי ההבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש:
תנו רבנן כיצד כותבן ?
תפילה של יד כותבה על עור אחד ואם כתבה בארבע עורות והניחה בבית אחד יצא .
וצריך לדבק , שנאמר והיה לך לאות על ידך – כשם שאות אחת מבחוץ, כך אות אחת מבפנים דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר אינו צריך.
ולגבי אדם שיש לו שני תפילין של ראש , אבל לו תפילין של יד מה יעשה ?
אומרת הגמרא: אמר רבי יוסי ומודה לי ר' יהודה ברבי, שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה .
שואלת הגמרא: איני והא שלח רב חנניה משמיה דר' יוחנן תפלה של יד עושין אותה של ראש ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, אם כן קשה לגמרא, איך הוא יכול לתלות עור אחד על הבית של ראש ולעשות אותו של יד ? הרי הוא מוריד אותו מקדושתו ?
מתרצת הגמרא , לא קשיא הא בעתיקתא הא בחדתא
מפרש רש"י – הא בעתיקתא הא בחדתא: שתפילין של ראש קדושתן חמורה משל יד, בגלל שרוב שם שק"י נמצא בתפילין של ראש, בשל ראש יש שני אותיות משם ה', אות ש' בבית ואות ד' בקשר , לעומת זאת, בתפילין של יד יש רק אות אחת שהיא י' ,
והיות וקדושה של ראש חמורה יותר, אסור לשנות משל ראש לשל יד, משום – מעלין בקודש ואין מורידין ,
ולכן, בחדתא כלומר בתפילין חדשות שעדיין לא נקשרו, מותר לשנותן לתפילין של יד , אבל בישנים – היינו שכבר קשרו אותם, אסור לשנות משל ראש לשל יד.
וכך פוסק הטור בסימן מב :
אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד, אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות ואם היו חדשים שלא הניחן עדיין מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד,
הטור מוסיף ואומר: ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור.
הסתפק המגן אברהם לגבי דין מעלין בקודש ברצועות התפילין
אומר המגן אברהם: אם נפסק רצועה של יד סמוך להקשר, צריך עיון אם מותר להפוך את הרצועה באופן שראש הרצועה שהיה למעלה נהיה למטה , והחלק שהיה למטה יהיה למעלה,
האם בזה שהחלק של הרצועה שהיה בה הקשר נהפך להיות רצועה בלא קשר, האם נחשב בזה שמוריד מקדושתו ויש בזה איסור משום מעלין בקודש ואין מורידין או לא.
ומביא המגן אברהם ראיה להתיר להפוך את הרצועה, ממה שפסק הבית יוסף בסימן ל"ג, בשם הגהות מיימוני, שאם נפסקה הרצועה של ראש יתפרם ויהפוך הרצועה תוך המעברתא, א"כ הבית יוסף לא חשש לאיסור אף על פי שהמקום שבו היה הקשר בתחילה תלוי עתה למטה.
אמנם, הוא דוחה את הראיה, ואומר דלא דמי, דהתם על כל פנים באותה חתיכת הרצועה יש בו קשר, ומה לי שהיה במקום זה או במקום זה, מה שאין כן כאן, דבאותה חתיכה שהיה בו קשר עכשיו לא יהיה בו קשר.
ועוד הביא ראיה לאסור, מהתוספות בשבת דף צ"ח שכתבו התוספות: כשמניחים הקשרים על העגלות, גנאי הוא להשים צד העב של הקרש סמוך לקרקע אצל צד הקצר שהיה למעלה , ודמי להא דאמר מעלין בקודש ואין מורידין.
ופוסק המגן אברהם להלכה, שאסור להפוך את צד הרצועה משום מעלין וקודש ואין מורידין.
השערי תשובה
הביא את האליהו רבה בשם זקנו מהר"ש, שרצה להביא ראיה מהמדרש על הפסוק "ויקח מאבני המקום" אצל יעקב אבינו, שבתחילה כתוב ויקח מאבני המקום – בלשון רבים, ואח"כ כתוב אבן בלשון יחיד, אלא שנעשו כולם אבן אחת,
ורצה להביא משם ראיה, שאילו היה הבדל בין המקום שעליו הניח הצדיק ראשו בחלק אחד של האבן לחלק אחר, עדיין היה קנאה בין האבנים, אלא מכאן ראיה שאין הבדל בין צדדי האבן , ואם כן אין הבדל לעניין הרצועה משום מעלים בקודש ואין מורידין.
אמנם, השערי תשובה דוחה את הראיה הזו משני טעמים:
האחד, שאולי מה שנעשו האבנים אבן אחת, פירושו, שנעשה גוש אחד בלול מכולם, ולכן אין קנאה בניהם , ולכן אין משם ראיה.
טעם שני, שאין מביאין ראיה ממעשה ניסים.
אלא אומר השערי תשובה:
וקרוב הדבר, שמה שאמר המגן אברהם להפוך ראשו, אין כוונתו היפוך ממש להפוך התחלתן שתלוי כלפי הארץ , ולתתו עליות בתוך המעברתא לעשות בו הקשר,
אלא כוונתו, מה שכתב הראש האחר, היינו הראש של הרצועה האחרת, שבמקום שנפסק היו מתחילה מרוחק מהמעברתא, עתה ייקחו יישאהו לתוך המעברתא, וגם כהאי גוונא, היפוך קרי ליה.
ומביא השערי תשובה ראיה לדבריו, ממה שהביא בהמשך המגן אברהם בשם הבית יוסף בשם הגהות מיימוני, שכתב ויהפוך הרצועה תוך המעברתא, והתם פשיטא שאין פירושו היפוך ממש, רק דכל שהוא נתון מתחילה במקום זה והוא מעלהו או מורידו במקום אחר, היפוך קרי ליה.
