דבר תורה – פרקי אבות

מאת ר' עמנואל גונן שליט"א

מסכת אבות פרק ו'

אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה,

שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר (משלי יא) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם.

ואומר (שמות לב) והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, אל תקרא חרות אלא חרות,

שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה, שנאמר (במדבר כא) וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.

מה הוא לשון הכפל בכל יום ויום, מדוע לא אמר בכל יום יוצאת וכו'

ואפשר שאמור הגם על ימים שקשה יותר ללמוד בהם מחמת כל מיני סיבות ואין דומה יום אחד לחבירו, ועל זה אמר בכל יום ויום.

ועוד אפשר לומר שלא תחשוב שבת קול אחת יצאה ונשמעת בכל יום, אלא בכל יום ויום  מתחדשת בת קול ומכרזת ואומרת וכו'

מה היא ההכרזה ומה היא האמירה ?

הכרזה היא הודעה לרבים כמו הכרזה על אבידה, הכרזה של בית דין,

אמירה היא לשון רכה, כמו שפירש רש"י על הפסוק "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"

וצריך להבין

הרי שמכרזת ברבים, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף וכו'

והרי אלו דברים קשים והיה מתאים לשון הגדה (דברים קשים כגידין) אע"פ כן שנה התנא לשון אמירה – ומכרזת ואומרת שזו לשון רכה

ואולי מכרזת זה על הרישא – שכל מי שאינו עוסק,  אבל ואומרת קאי על הסיפא וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה וכו'

ועוד יש לדייק

בתחילה אמר שכל מי שאינו עוסק בתורה, אבל בסיפא שכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה, הוסיף את המילה תלמוד

ואפשר, שלצאת מכלל נזוף מספיק שעוסק בתורה שבכתב אפילו בלא ביאורי ופירושים, אבל לזכות להרי זה מתעלה הוא דווקא בתלמוד תורה – היינו בעיון.